פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב חושף מקרה חמור של רשלנות מצד לשכת רישום המקרקעין, אשר הובילה לנזק כספי משמעותי לבנק לאומי לישראל בע"מ. המקרה ממחיש את חשיבות ההקפדה על נהלי הרישום ואת הצורך בבדיקות יסודיות לפני מחיקת עיקולים מהמרשם.
נסיבות המקרה: הפרשה החלה כאשר בנק לאומי, בתור נושה של חייבת בשם נסיה שטרוזברג, הטיל עיקול על נכסיה במסגרת הליך הוצאה לפועל. לשכת רישום המקרקעין בתל אביב קיבלה את הבקשה ורשמה את העיקול בספריה. עם זאת, מאוחר יותר, נמחק העיקול בטעות, לאחר שהוצג ללשכה מסמך מזויף שהתחזה להחלטת בית משפט המורה על ביטול העיקול.
במהלך המשפט התברר כי המסמך המזויף הוגש על ידי עו"ד סלי גבאי שטרוזברג, קרובת משפחתה של החייבת. הנתבעת, לשכת רישום המקרקעין, ביצעה את מחיקת העיקול ללא אימות מתאים, תוך התעלמות מנהלי העבודה הקובעים כי ביטול עיקול יתבצע רק עם הצגת צו מקורי או הודעה מקוונת מרשות האכיפה והגבייה. בעקבות מחיקת העיקול הצליחה החייבת להשלים עסקה למכירת הנכס, והתובע נותר ללא יכולת להיפרע מחובו, שעמד על 137,421 ש"ח. הבנק הגיש תביעה לפיצוי כנגד לשכת רישום המקרקעין, בטענה כי התרשלה בבדיקת המסמכים, מה שאפשר את מחיקת העיקול שלא כדין.
פסק הדין: בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי לשכת רישום המקרקעין התרשלה חמורות בתפקידה, כאשר לא פעלה בהתאם לנוהלי הרישום שלה עצמה.
השופט אביים ברקאי קבע כי הנתבעת- לשכת רישום המקרקעין כשלה בכך ש:
- לא פעלה בהתאם לנהליה – כלל לא בדקה את מקור הצו שהוגש לה ולא דרשה צו מקוון לביטול העיקול.
- התעלמה מתמרורי אזהרה בולטים – המסמך המזויף לא היה חתום כנדרש, תאריך ההחלטה המצוינת בו היה מוקדם למועד רישום העיקול, והחלטה דומה כלל לא הופיעה במערכות הממוחשבות של הנתבעת.
- אפשרה מחיקת עיקול שלא כדין – פעולה שהובילה לאובדן היכולת של התובע לממש את חובו כנושה.
בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להתעלם מהעומס על לשכת רישום המקרקעין ומהעבודה הרבה שהיא מבצעת, אך יחד עם זאת, מדובר בפעולה מהותית שפגעה באופן ישיר בזכויות התובע.
בהתאם לכך, חייב בית המשפט את לשכת רישום המקרקעין לשלם לתובע את מלוא סכום הנזק – 137,421 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה, וכן חייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בנוסף, חויבו צדדי ג', החייבת ועורכת דינה, לשפות את הנתבעת בסכום שנפסק.
השלכות פסק הדין על הציבור
פסק הדין מציב תקדים חשוב באחריותה של לשכת רישום המקרקעין לפעול בהתאם לנהלים ולהימנע ממחיקות בלתי מבוקרות של עיקולים. השלכותיו הן משמעותיות:
- חיזוק ההגנה על נושים – המקרה ממחיש את הסיכונים הקיימים במערכת רישום המקרקעין, ומדגיש את החשיבות שבבקרות הדוקות יותר על מסמכים המוגשים ללשכות הרישום.
- העלאת רף האחריות של רשויות המדינה – פסק הדין מעביר מסר ברור שלפיו על רשויות ציבוריות להפעיל שיקול דעת ולהימנע מהתרשלות, שעלולה לגרום לנזקים חמורים.
- צמצום אפשרויות לזיופים – המקרה ממחיש את קלות הזיוף והיכולת להונות רשויות רישום. אם לא יינקטו אמצעי זהירות מחמירים יותר, עלול להיווצר תקדים מסוכן לניסיונות זיוף נוספים.
פסק הדין עשוי להוביל לשינוי פרקטיקות העבודה בלשכות רישום המקרקעין, תוך חיוב הליך מחמיר יותר לאימות מסמכים. ייתכן שבעקבותיו יונהגו בדיקות קפדניות יותר, כגון חובת אימות מול רשויות האכיפה והגבייה באופן דיגיטלי, על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.
